כיצד למנוע ממחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה להפוך למקור סכנה
בואו נהיה כנים: התקנת למפות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה זה בעצם כמו להזמין שבירה של המעגל החשמלי. יש אדי מים בכל מקום, וטיפות מים נופלות על הכל. אם נשתמש רק ברשת חימום רגילה, אנו יוצרים בעיות.
כדי שהמחממים האלה יהיו בטוחים, אי אפשר פשוט לשים אותם בתוך קופסה מפלסטיק. צריך לחשוב על דרך להפריד את החשמל מהלחות.
התמודדות עם הלחות
מים מועדים מאוד להוליך חשמל – וזה בדיוק מה שאנו לא רוצים כאן. אנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית ובחומרים קרמיים מיוחדים כדי להרחיק את חוט החימום מהמסגרת.
אך האתגר האמיתי נמצא בחיבורים בין החלקים השונים. אם לחות חודרת לחיבורים האלה, הכל נהרס. לכן אנו משתמשים במארזים בעלי דרגת הגנה IPX4 או גבוהה יותר, כדי למנוע חדירת מים. אנו גם משתמשים בסיליקון עמיד בחום בנקודות החיבור, כדי למנוע היווצרות של “גשרים” שעליהם יכול החשמל לעבור במקומות לא רצויים.
אמצעי בטיחות ומניעת דליפות
אי אפשר סתם לסמוך על המארז כדי שהוא יטפל בכל הבעיות. אנו מבנים מסלול חיבור מיוחד שמוביל את החשמל ישירות למסגרת המתכתית.
הסיבה היא שאם הבידוד נפגע, אנו רוצים שהזרם יגרום לכיבוי מיידי של המכשיר. עדיף שהחשמל יופסק מאשר שהמארז יהיה טעון. אנו בודקים כל הזמן את רמת הדליפות. אם אנו רואים עלייה בזרם מעל 0.75mA, אנו יודעים שיש בעיה באחד החיבורים ויש לתקן אותה.
החיסרונות
יש עם זאת חיסרון: הגנה מפני מים הופכת את המכשיר לגדול יותר. מכשיר בעל הגנה מלאה תופס יותר מקום מאשר מחמם רגיל.
בנוסף, כל החיבורים האלה גורמים לאגירת חום בתוך המכשיר. צריך לוודא שמערכת האוורור תפעל כראוי, אחרת החיווט הפנימי עלול להישרף מהחום. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בכבלים עשויים סיליקון או PTFE. הם יכולים לעמוד בחום ובלחות מבלי להימס.