שמירה על בטיחות בשימוש בתאורת אינפרא-אדום בחדר האמבטיה
אם אתם שוקלים להתקין נורות אינפרא-אדום בחדר האמבטיה, אי אפשר פשוט להשתמש באותם חלקים שמשמשים להתקנה בחצר הבית. חדרי אמבטיה הם מקום שונה לחלוטין – יש בהם אדים, טיפות מים ולחות גבוהה. כשמים וחשמל נפגשים, הדברים יכולים להסתבך במהירות.
כדי לשמור על בטיחותם של כולם, עלינו להתחשב בשלושה גורמים עיקריים.
ראשית, נדבר על האטמים.
אטם גומי בודד לא יספיק כאן. אנו משתמשים בצינורות קוורץ איכותיים, עם כיסויים שאוטמים את הצינורות בצורה הדוקה – באופן אטום לחלוטין.
הסכנה האמיתית נמצאת במקום שבו החוטים נפגשים עם הנורה. זה בדרך כלל המקום שבו נוצרות בעיות. כדי למנוע חדירת לחות, אנו משתמשים בחומרי סיליקון או בכיסויים חם שמגנים על החוטים. זו פתרון פשוט, אך הוא חיוני. אם מים יחדרו לשם, עלולה להיווצר תקלת חשמל.
שנית, יש את הנושא של החיבור לקרקע.
בידוד בסיסי זה רק נקודת ההתחלה, אך הוא אינו מספיק. יש צורך בחיבור ישיר לקרקע של הבניין. אנו מוודאים שהמארז עשוי מחומרים מוליכים, כך שהחשמל יוכל לזרום ישירות לקרקע.
למה? כי אם חוט יישרף או שהאטם יקרוס, אנו רוצים שהמפסק יפעל מיד. עדיף שהחשמל ייפסק, מאשר שהמארז של הנורה יהפוך למקור חשמלי מסוכן.
אך החלק הקשה הוא החום.
כאשר אנו אוטמים את הנורה היטב כדי למנוע חדירת מים, אנו גם כולאים את החום בתוך המארז. בעצם, אנו מוותרים על הגנה מפני מים תמורת חוסר באוורור.
בגלל זה, אי אפשר פשוט להגדיל את ההספק של הנורה כמו בחוץ. אם נגדיל את ההספק יותר מדי, הטמפרטורה בתוך המארז תעלה. עם הזמן, החום יפגע בחומרי הבידוד עד שהם יימסו.
בדרך כלל אנו מורידים את ההספק קצת, כדי שהטמפרטורה תישאר ברמה סבירה, אך החוטים יישארו שלמים.